איל שפירא
28/04/2020

מילת הקסם החדשה של ישראל: קסום

בשנים האחרונות היא כבשה כל חלקה טובה בעולם הטיולים והתיירות. ולא, אין בזה שום דבר קסום. תשאלו את הכלניות שפורחות בחורף ואת מי שנוהרים לשוק בעכו או למדרחוב בזיכרון יעקב

אין סיכוי להוציא אנשים מהבית לטיול בטבע, מבלי לעשות שימוש במילת הקסם: קסום. הנחל קסום, המפל קסום, פסגת ההר קסומה, אפילו שירותי הנסורת בחאן האקולוגי הם קסומים. סוג של. כאילו שנופי טבע רגילים הם משהו שלא שווה לטרוח בעבורו. "יפה", "מעניין" או "מרתק" כבר לא שווים. אפילו "מעורר השראה" לא עושה את זה לאף אחד. צריך שיהיה "קסום".

אתה קורא כתבות על טיולים בארץ ובחו"ל, ומגלה אינפלציה מטורפת במילה, אבל מה באמת קסום בטבע, באטרקציות, או במנה ההיא במסעדה מול הנחל? לקח לי הרבה זמן להבין את זה וגם להודות בכך בפני עצמי: אין כזה דבר נופים קסומים. ממש לא. מצוקי ענק שיורדים בתלילות אל ים שוצף, פסגות שפורצות אל תוך שמיכת עננים, מפלי מים אימתניים שנופלים בפראות מגובה של עשרות מטרים. הם יפים, יפים מאוד אפילו. אבל הם לא קסומים.

מצד שני, כלנית קסומה. או נורית. זוכרים איך כולם עפו בחורף האחרון על הפריחה של "דרום אדום"? כל אתר טיולים וכל כתבת תיירות שפורסמה באותה עת נטפה תועפות של "קסום". כי מה לעשות, מרבדי כלניות זה קסום, לא? עכשיו עצרו הכול ובואו נעשה התערבות קטנה: אם אתם מצליחים להבחין בין כלנית, נורית ופרג, אני מרשה לכם לבוא אלי הביתה ולכתוב לי בגרפיטי על דלת הכניסה "קסום". בסדר, בסדר, אז אתם אולי תצליחו, אבל רוב בני האדם ממש לא. את ה"קסום", לעומת זאת, הם ידעו לזהות (ואז הם ייסעו דרומה ויעשו סלפי עם כלנית. או פרג, או נורית או מה שזה לא יהיה).

עוד בוואלה! NEWS

ומה נעשה אם מעכשיו תמיד נהיה לבד בבית עם הזום?

לכתבה המלאה

"הקסם של עכו"

אבל לא רק עולם הצומח והחי נדבק בקסם הקסום. הכול החל ככל הנראה עם ערים אקזוטיות, או למעשה עלק-אקזוטיות. אלו מקומות שכתבי תיירות נפוחים ושאר בלוגרים בעיני עצמם החליטו שרק ה"קסום" יגרום להמונים לקום בשבת בבוקר ולנסוע אליהן (אני יודע זאת היטב. גם אני נפלתי בחטא הקדמון הזה).

קחו למשל את עכו. עיר עם עבר מפואר והיסטוריה מרתקת, אבל עם הווה, איך לומר, לא כל כך קסום. ואתם לא תאמינו, בעיר העתיקה בעכו יש אפילו מקום שנקרא "הגן הקסום". אמיתי! אגב, בגן הקסום הזה, דרכתי פעם על קקי של כלב שאף אחד לא טרח לנקות. כלומר, אני ממש מקווה שזה היה קקי של כלב. בכל מקרה, שום דבר לא קסום בגן הזה, בדיוק כמו ששום דבר לא קסום בשוק של עכו. עוד שוק. כמו אלף שווקים בעולם. עם דוכנים מעניינים ודוכנים משמימים, עם ריחות טובים ועם סירחונות עזים, עם אנשים טובים ואנשים מרגיזים, עם ממתקים צבעוניים ועם פיצוחים יבשים. שוק, כמו כל שוק. אז קסום? באמת?

ואחרי שמבקרי העיר מסיימים את הסיור הקסום שלהם בשוק, הם עולים לחומות העיר העתיקה, הקסומות לא פחות. שם הם עושים סלפי עם התותח הקסום של נפוליאון, שזה בעצם גוש ברזל חלוד. הוא כל כך חסר חן, עד שאפילו גנבי מתכות לא נוגעים בו. ועובדה: הוא עדיין כאן. קסום? תחשבו שוב.

מה שכן, ממרומי חומות עכו יש תצפית לא רעה על הנקודה שממנה קופצים לעתים כמה חבר'ה מקומיים אל הים. וזה דווקא כן קסום, כי רק קסם אמיתי מונע מהם להתרסק על הסלעים שם למטה, הצצים מבין הגלים. אז כן, זה אולי הדבר הכי קסום בעיר הזאת.

עבר מפואר, הווה פחות. שוק עכו (תצלום: נמרוד סונדרס)

והקסם של עכו עוד נסבל יחסית למקום שזוכה לתשואות של מיטב מגרגרי הקלישאות: המדרחוב של זיכרון יעקב. זהו מרחב כעור ועצוב, שנראה כמו תפאורה חיוורת של סרט בינוני. עם המבנים העלק-אותנטיים ובתי האוכל שבהם אנשים מרגישים שהקסם אופף את הכול, בעודם נותנים ליין לנשום (קבלו סוד: יין לא באמת יודע לנשום).

אז תהיו טובים, ובפעם הבאה שאתם מגיעים לעיר יפה או לטבע ראוי, נסו פשוט לומר "זה יפה". ומאידך, חבטו בראשו של מי שאומר "זה קסום". הדבר יעניק לכם תחושה נעימה. באמת. כי בינינו, "קסום" יש רק במופע של קליוסטרו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully